ארבץ, שני, מור ושות' משרד עורכי דין ונוטריון Arvatz, Shany, Moore & Co Law Firm & Notary
רח' תובל 40, רמת גן
5252247, קומה 20
טלפון משרד
03-6120378

על תנאי מתלה – פטור ממכרז ברכישת קרקע מרשות מקרקעי ישראל

אוהד שני, עורך דין

מאמר 2 – פורסם בערוץ הקבלן

על תנאי מתלה – פטור ממכרז ברכישת קרקע מרשות מקרקעי ישראל

לעיתים מתקשרים צדדים בחוזה בו מסכימים הצדדים כי החוזה יתקיים רק אם יתקיים תנאי שבמועד חתימת ההסכם טרם התקיים.

תנאי מסוג זה נקרא "תנאי מתלה" וחוק החוזים (חלק כללי) סעיפים 27, 28 ו- 29 קובעים את "כללי המשחק" בהנתן כי הצדדים הסכימו בהסכם בינהם כי קיומו מותנה בתנאי מתלה כאמור.

בפסיקת בית המשפט העליון שתובא להלן בקצה, עולה כי למרות שצד להסכם לא קיים את חיוביו המוקדמים לצורך קיום התנאי המתלה- הרי שבית המשפט העליון החליט כי לאור חובת תום הלב החלה כעקרון על בדיני חוזים, יש להורות על אכיפת ההסכם – למרות שאין מחלוקת שהתנאי המתלה לא התקיים.

לאחרונה (19/4/2020) הועלה עניין פרשנותו של תנאי מתלה בין חברה קבלנית לייצור מוצרים בתחום התשתיות והפיתוח לקבלנים לבין רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) בקשר עם הסכם לרכישת מקרקעין בפטור ממכרז.

בית המשפט העליון קבע בפסק דין בעניין חברת סלע מוצרי בטון נגד רמ"י (ע"א 979/17), כי הדין מחייב את אישור ועדת הפטור של רמ"י כתנאי לעסקה. גם במישור ההסכמי, אישור ועדת הפטור היה נחוץ לצורך העסקה והדבר היה ברור לצדדים לכל אורך הדרך. השאלה היא אם אישור ועדת הפטור היה תנאי מקדים להשתכללות החוזה, או שהחוזה כבר השתכלל במסגרת המגעים מול רמ"י ואישור ועדת הפטור הוא תנאי מתלה בחוזה שנכרת. בית המשפט העליון קבע, כי הסכם החכירה לא נכרת משום ששני הצדדים לא עמדו בציפיות ההדדיות שהתפתחו במהלך המשא ומתן: ועדת הפטור הגדילה ברגע האחרון, באופן משמעותי את הסכום שנדרש בגין דמי שימוש; וסלע התנערה מהסכמתה לשלם. בשים לב למכלול הנסיבות, ועל אף חלוף הזמן, הפתרון ההולם הוא לאפשר לצדדים להשלים את עסקת החכירה. אם סלע מעוניינת בכך, עליה לשלם סכום כולל    של 9,000000, ₪ שמגלם הן את דמי החכירה לתקופה של 49 שנים מיום כריתת החוזה והן דמי שימוש לעבר.

אנו סבורים, כי עניין פרשנות ההסכם לאור חובת תום הלב הם שהכריעו את הכף לטובת אכיפת ההסכם ולא לביטולו נוכח אי התקיימות התנאי המתלה.

 

  • האמור הינו מידע אינפומרטיבי ואינו מהווה תחליף ליעוץ משפטי –