ארבץ, שני, מור ושות' משרד עורכי דין ונוטריון Arvatz, Shany, Moore & Co Law Firm & Notary
רח' תובל 40, רמת גן
5252247, קומה 20
טלפון משרד
03-6120378

חתימה על כתב ויתור שאיננה מחייבת את החותם

מאמר 6

 

עו"ד אוהד שני

 

חתימה על כתב ויתור שאיננה מחייבת את החותם

 

קבלנים רבים ומעסיקים נוהגים להחתים את העובדים שלהם בסיום העבודה (סיום יחסי עובד ומעביד) על כתב ויתור כנגד ביצוע גמר חשבון בין הצדדים.

בעקבות פסק דין שניתן לאחרונה (69946-11-17) בבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב, אנו סבורים כי נכון יהיה לחדד את "כתבי הויתור" עליהם מחתימם המעסיקים את העובדים בסיום יחסי עובד ומעביד, כנגד ביצוע גמר חשבון.

במקרה שהובא בפני בית הדין הגיש העובד שעבד אצל הנתבעת 2, חברה פרטית המספקת שירותי הקמת אירועים וכנגד הבעלים של החברה, תביעה לתשלום זכויות שונות על פי משפט העבודה המגן. כן נתבעו פיצויים בגין אי מתן הודעה בכתב בדבר תנאי עבודה, ובגין אי מתן תלושי שכר.

החברה טענה, בין היתר, כי העובד חתם על כתב סילוק וויתור בנוסח שלהלן:

" אני: מתן רוקח  תז: XXXXXXXXX

מאשר שקיבלתי משרון עקיבא את כל השכר המגיע לי ממנו ואין לי כל דרישות כספיות נוספות"

לטענת החברה, העובד הודה, בחתימתו, כי קיבל את כל הכספים המגיעים לו והוא מנוע מלדרוש סכומים נוספים במסגרת תביעה כלשהיא. הצדדים היו חלוקים גם על רכיבים נוספים, כגון תקופת העבודה, תשלום שעות נוספות ועוד.

בית הדין האזורי לעבודה קיבל את התביעה בחלקה, ופסק בין היתר גם פיצוי בסך 5,000 ₪ בגין אי הפקת תלושי משכורת בזמן אמת.

לעניין כתב הויתור, קבע בית הדין כי על פי הלכה הפסוקה, "הכלל המושרש בבתי הדין לעבודה הינו כי יש ליתן משקל מועט יחסית לכתבי ויתור של עובדים וכי רק במקרים בהם ברור באופן חד משמעי כי העובד היה מודע לחלוטין לזכויותיו ולפירוטן והחליט לוותר עליהן ינתן משקל לחתימת כתב הויתור." (דב"ע נו/29- 3  תנובה בע"מ – לוסקי, [פורסם בנבו] פד"ע לג 241 (1998) ור' גם דב"ע נב/217- 3  אגודה ארצית של מנהלים ומורשי חתימה של הבנק הבינלאומי הראשון לישראל – הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ, [פורסם בנבו] פד"ע כז 3, 35-34 (1994)). מטעם זה, אין בית הדין לעבודה ממהר ליתן תוקף לכתבי ויתור ובוחן את תוקפם (דב"ע (ארצי) 98/ 10- 2  קנטי – דיגיטל אקויפמנט (זק) בע"מ, [פורסם בנבו], 1.6.99).

במקרה שבפנינו, כתב הוויתור מנוסח בלשון כללית, אין בו התייחסות מפורשת לזכויות על פי משפט העבודה המגן או לזכויות כלשהן הנובעות מיחסי העבודה וסיומם ואף לא הובאו ראיות לגבי נסיבות החתימה על המסמך וגובה הסכום ששולם. בנסיבות אלה, אין במסמך זה כדי להוות חסם מפני ברור טענותיו של התובע.

בין הדין האזורי הפנה גם לדב"ע (עבודה ארצי) 2-10/98 אלדד קנטי – דיגיטל אקויפמנט (זק) בע"מ (פורסם בנבו, 01.06.1999) "המדיניות הכללית של בית הדין לעבודה היא ליתן תוקף לכתבי ויתור רק בנסיבות חריגות ולאחר בדיקה קפדנית של תוקפם. כך, לא יינתן תוקף לכתב ויתור במקרים אלה: (א)    כתב הויתור אינו ברור וחד-משמעי; (ב)    כתב הויתור לא הוסבר לעובד או שהעובד לא הבין אותו (ר' דב"ע נז/3-229; דבע נז/3-247 חמת ארמטורות ויציקות בע"מ – ישראל נעים ואח'  (טרם פורסם), והאסמכתאות שם); — סוף עמוד 7 — (ג)      העובד לא קיבל חשבון בו מפורטים הסכומים שישולמו לו עם חתימת כתב הויתור (ר' דב"ע מז/3-140 כיתן בע"מ – סיימי חיות, פד"ע יט, 489, 492; דב"ע נז/3-55 יוסף סטרוגו ואח' – חב' השמירה בע"מ (לא פורסם); (ד)    יש פגם במסמך הויתור (ר' דב"ע נז/3-53 לואיזה חדד ואח' – חירות בע"מ ואח'  (לא פורסם) דב"ע נה/3-164 אלקטרה תעשיות (1970) בע"מ – משה גורין, פד"ע כט 385, 389); (ה)    לאחר חתימת כתב הויתור מתעוררים חילוקי דעות שלא היו ידועים לעובד בעת חתימת המסמך. (ר' דב"ע נו/3-29 תנובה בע"מ – אסתר לוסקי  (לא פורסם); דב"ע נו/3-55 יוסף סטרוגו ואח' – חב' השמירה בע"מ  (לא פורסם); דב"ע לא/3-12 צ'יבוטורו – אטלקה, פד"ע ד 173, 177; דב"ע לא/3-22 ציק ליפוט – חיים קסטנר, פד"ע ג 215, 218).

המלצתנו, אם כן, היא כי במועד גמר החשבון מול עובד המסיים את עבודתו, להחתים על הסכמה מפורטת, ובה ירשמו כל הזכויות המגיעות לעובד, והמשולמות לו במועד החתימה על כתב הויתור, בצורף דרך החישוב של כל רכיב ורכיב בהתאם לדין.